ההחלטה האם לעבור לדיור מוגן או לבחור באחד מהפתרונות האחרים בגיל הזהב היא ללא ספק החלטה קשה ומורכבת עבור אנשים רבים ומשפחותיהם. זהו צעד משמעותי, לעזוב את הבית לסביבה חדשה, אנשים חדשים, לדירה קטנה יותר ברוב המקרים וכל יתר ההיבטים הטכניים והרגשיים המלווים תהליך שכזה. הבנה של מערכת השיקולים במעבר לדיור מוגן או לחלופות אחרות בהחלט עשויה לסייע לכם להגיע להחלטה הנכונה, להחלטה המתאימה ביותר עבורכם.
מאמר זה נוגע בשיקולים לגבי ההחלטה האם או לא לעבור לפיתרון דיור מוגן. לאחר תהליך זה תצטרכו לבחור את הדיור המוגן המתאים ביותר, נושא שאנו דנים בו בפירוט במאמר: בחירת דיור מוגן.
רצון אישי
כמובן לתת משקל רב לרצון האישי של הקשיש בנודע למעבר אל בית דיור מוגן כזה או אחר. יש כאלו המשתוקקים לשינוי ולסביבת מגורים איכותית כמו דיור מוגן, בעוד שיש קשישים המבקשים בכל תוקף להישאר בביתם ובסביבת המגורים המוכרת להם. לצד הרצון האישי יש לקחת בחשבון היבטים תפקודיים, רמת הצורך בעזרה במשפחה הקרובה, חיי חברה, השגחה רפואית וכן הלאה על מנת להגיע לפיתרון האופטימאלי. רבים מבני גיל הזהב חוששים מהמעבר הכרוך בהתנתקות מהסביבה המוכרת וההרגלים וישנים. אם הצעד כרוך גם בצעד כלכלי משמעותי החשש גדול עוד יותר. מאידך, הצורך בחברה (בעיקר אצל קשישים החיים ללא בן זוג) מהווה גורם משמעותי בקבלת החלטה חיובית לגבי המעבר.
רמת תפקוד
דיור מוגן מיועד לקשישים ברמת תפקוד גבוהה יחסית, זאת לעומת בתי אבות ובוודאי שלעומת מוסדות טיפול סיעודיים. הדיור המוגן מספק למעשה סביבת מגורים איכותית, חברתית ומלא בשירותים היקפיים, סביבת מגורים המאפשרת לקשישים חיים מלאים ואיכותיים. לכן השיקול הראשון, אחרי הרצון האישי, האם לעבור לדיור מוגן או לא צריך להיות רמת תפקודו של הקשיש או של זוג הקשישים. הרמה צריכה להיות גבוהה יחסית, כך ניתן לקבל את כל היתרונות של הדיור המוגן ולהמשיך לנהל חיים פעילים ומלאים. זאת ועוד, בדיור מוגן יש לרוב השגחה רפואית מסוימת והקשישים נמצאים בסביבה בטוחה ומקצועית יותר מבחינה זו – שקט נפשי להם וליקיריהם.
ככל שרמת התפקוד יורדת או שיש צורך בסיוע פרטני לנושאים מסוימים, כך יש לשקול בתי דיור מוגן המציעים תשתיות רפואיות וטיפוליות רחבות יותר או פיתרון מגורים חלופי לרמות תפקוד נמוכות יחסית.
סביבת המגורים והחיים
שיקול נוסף במערכת החשובה והמורכבת של שיקולים במעבר לדיור מוגן הוא לגבי סביבת המגורים עצמה ואופן החיים בדיור המוגן בהשוואה למצב הנוכחי, בדירה או בבית הפרטיים ברוב המקרים. הדיור המוגן מציע סביבה נעימה, מוגנת, בטוחה, תומכת ואשר בה יש עוד פנסיונרים. לעומת זאת, במקרים ריבם סביבת המגורים הנוכחית כוללת דירה גדולה וריקה יחסית, לעיתים במיקום פחות נגיש לאדם הקשיש, בסביבה שכבר פחות מתאימה לצרכים ולסגנון החיים המבוקש על ידי הקשיש.
כך שיש לשקול את השיפור הפוטנציאלי והמיועד שבמעבר לדיור המוגן לעומת הישארות בבית, מבחינת איכות חיים, חיי חברה, נגישות וכן הלאה. מרכיב נוסף של שיקול זה הוא המעבר ליחידת דיור קטנה יותר, המתאימה יותר לצרכי הקשישים בשלב זה של החיים – כאשר מרבית השירותים ניתנים בבית הדיור המוגן עצמו.
השיקול הכלכלי
כמובן שברוב המקרים, בחירה להישאר בבית או בדירה שנמצאים בבעלות הקשיש הם בחירה זולה יותר בהיבט הכלכלי, אך זהו כמובן אינו השיקול היחיד. במסגרת שיקולים במעבר לדיור מוגן יש בהחלט לכלול את השיקול הכלכלי-פיננסי, האם הקשיש ומשפחתו יכולים לעמוד בעלויות הגבוהות של מעבר לדיור מוגן. בכל מסלול תשלום שתבחרו בו, מדובר על עלויות משמעותיות שאי אפשר להתעלם מהן. יש לבחון את הכנסות הקשיש מגורמים שונים, כסף נזיל פנוי וכמו כן אפשרויות מימון רלבנטיות הקיימות בעת הצורך (משכנתא הפוכה, שעבוד נכסים, הלוואות וכן הלאה).